top of page
  • תמונת הסופר/תיונתן לוקימסון

שודדי ים יהודים חלק ג' - הרפייה קומית

כבר היו כאלה שזיהו את הפוטנציאל על ההתחלה, ועל הפוסט הראשון שעסק בנושא החליטו להצמיד את השיר "יידישע פיראטען" של יורם טהר-לב.

העניין עם השירים הוא שכמעט לכל שיר יש סיפור, זה יכול להיות רגע היסטורי שהשאיר את חותמו על נפשו של המשורר או סתם מצב רוח רגעי שתפס את המשורר, אבל, ישנו סיכוי, קטן ככל שיהיה, שלשניה או שתיים נחה על המחבר רוח של נבואה, כשהקולמוס סיים את עבודתו על הדף, הדיו יבש והארוע עוד לא התרחש. על כן אתם יכולים לראות את העניין כסתם הנחה, תאוריה בעלמה, אבל רבים טענו שהשיר "א יידישע פיראטען" נכתב בעקבות פרשת ספינות שרבורג, הבעיה היחידה היא שהשיר נכתב לפני אותה פרשייה מרתקת, ואפילו מחבר המילים הגיב:

"את הרעיון לכתיבת השיר הזה הביא לי הבמאי (המיתולוגי!) של הלהקות הצבאיות, דני ליטאי. היתה אגדה מיסתורית שסיפרה על ספינה של שודדי ים יהודיים המסתובבת על פני האוקיינוסים ומטילה חתיתה על יורדי הימים. בשיר שיבצתי כמה מושגים באידיש ושמות ערים וארצות במזרח אירופה. השיר בוצע קרוב מאוד למבצע שבו "חטפו" אנשי חיל הים ספינות טילים מנמל שרבורג בצרפת והשיטו אותן לישראל, ולכן רבים ייחסו אותו לאותו מבצע." (יורם טהרלב מתוך אתרו).

אבל בחזרה לעניין ספינות שרבורג. הפרשה החלה לאחר שצרפת החליטה להטיל אמברגו נשק על מדינת ישראל, הרעיון על הטלת האיסור למכירת נשק לישראל הגיע מתוך רצונה של צרפת להתקרב אל המדינות הערביות, בייחוד לאלג'יר, אשר הייתה מדינה דוברת צרפתית. במהלך חודש יוני של שנת 1967, החליטה צרפת להתנער מישראל על ידי הטלת אמברגו נשק לכל מדינות האזור, מה שבפועל פגע אך ורק בישראל היות ושכנתינו היקרות נהגו להצטייד ממיטב מחסני הנשק הרוסיים, אבל היות ואמברגו יש לקיים, נוצר מצב אבסורדי שבו עומדות מספר ספינות במספנות נמל שרבורג בצרפת, שתמורתן כבר שולמה ולא ניתן לציידן ולהעביר לישראל, על כן הספינות לא היו נתונות לאמברגו הראשוני, מתוך הזמנה של 12 ספינות, חמש ספינות סופקו לפני הטלת האמברגו, ונותרו 7, בשנת 68 הגיעו נציגי חיל הים לפגישה בצרפת והיו אמורים להפיגש עם אדמירל הצי הצרפתי, בין לבין הם החליטו להוציא את שתי הספינות המוכנות לבדיקה בים. במהלך הסיור בים התברר כי הנשיא שארל דה גול החליט להרחיב את האמברגו גם על הספינות המוכנות ולכן הוחלט למלט אותן מצרפת, נציגי השגרירות הישראלית הודיעו לאדמירל שעקב הים הסוער, קציני חיל הים לא יספיקו לחזור בזמן לפגישה המתוכננת ועל כן הם יאלצו לדחות אותה, בפועל הספינות אף פעם לא חזרו אל נמל שרבורג.

אל החלק השלישי והמרתק של הפרשייה אנחנו מגיעים בליל ה25 לדצמבר 1969, ההחלטה להבריח את הספינות התקבלה לאחר שהנשיא החדש של צרפת ז'ורז' פומפידו, לא הקל את האמברגו כמובטח, ועל כן התארגנו אנשי המוסד וחיל הים למבצע הנועז.

לאחר מילוט שתי הסירות הקודמות, החליטו בצרפת להעניש את ישראל על ידי כך שהעבירו את חמשת הספינות האחרות מהנמל הצבאי המאובטח אל הנמל האזרחי, שם הספינות "נקנו" על ידי חברת קש שהוקמה על ידי ישראל בפנמה, אשר מטרתה חיפוש נפט באזור סיני. במשך כחודשיים בחנו אנשי חיל את הספינות, ודאגו להפעיל את המנועים מדי ערב על מנת להרגיל את תושבי האזור לרעש המנועים המופעלים על מנת שאלו לא יזעיקו את המשטרה (לשוטרים שהגיעו בלילות הראשונים נאמר שהמנועים מופעלים על מנת לשמור על החימום לטובת אנשי הצוות) שעת הש' אשר נקבעה לליל חג המולד, אותו לילה שבו כל המשחות מתכנסות בבתיהן סביב את חג המולד. וכך בלילה הסוער של ה25 לדצמבר 1969 יצאו הספינות אל הדרך הארוכה (כ5500 ק"מ) מצרפת לישראל, היות והספינות "ברחו" מנמל שרבורג לא ניתן היה לעצור איתן בנמלי אירופה השונים על מנת לתדלק, לצורך כך התגייסו אוניות סוחר ישראליות אשר תידלקו (ואף גררו) במידת הצורך את הספינות עד שאלו הצליחו להגיע, בתום מסע של חמישה ימים, לנמל חיפה. בנמל חיפה האוניות נמכרו באופן רשמי מחברת הקש הפנמית לידי צה"ל אשר הפך אותן לסט"ילים לכל דבר ועניין. וכבר במלחמת יום הכיפורים שיחקו ספינות שרבורג אלו את תפקידן בהגנת ישראל.

ובלי קשר ליידשע פייראטען, בעקבות הסיפור הזה, כתב יורם טהר-לב שיר אחר לספינות משרבורג, והנה הוא לפניכם:

ספינות שרבורג להקת חיל הים מילים: יורם טהרלב / לחן: בני נגרי

לא הלבין מפרש באופק כך מתחיל אותו סיפור וחמש ספינות באופל התחמקו מנחל שרבור

בחשאי יצאו הימה בלי לצפור ולצפצף כי צריכות הן בפנמה בדחיפות לקידוח נפט

אז תנו להן צ'אנס לספינות משרבור וכמו שהצליחו לצלוח תנו להן צ'אנס, תנו להן צ'אנס תנו להן צ'אנס לקדוח

ומברק בהול נשלח לאליזה - אל הארמון ואומרים כי הנסיך נראה פתאום כמו לימון אך ספינות הנפשט הרחיקו וחלפו כבר מול ספרד לא היה שם אף גבריאל, אך גברים אחד אחד.

כשעברו מול חוף סיצליה, עצובה וסגרירית כל הדיינים התחילו לדבר פתאום עברית ואמרו לצי של נאט"ו שום דבר לא יעזור אל היידישע פיראטן כל הצי לא יעצור

וכעת אתם בבית עייפים אך מלוחים למלאכה צריך לגשת, להתחיל בקידוחים גם אם נפט לא תמצאו פה, לכבודכם כוסית נרים נאחל רק שתצליחו, לנקב הרבה חורים.




Comments


bottom of page