top of page

אצילים ונהנים - על אצילים ויהודים

תמונת הסופר/ת: יונתן לוקימסוןיונתן לוקימסון

בסיור האחרון שלי בשכונת מוסררה לפני כשבוע, מישהו שאל אותי כשדיברנו על מגרש הרוסים ועל האכסניות שהיו שם, שאחת מהן, חצר סרגיי, נועדה לשמה את האצולה הרוסית, איך יודעים מי אציל ומי לא?

ועל כך התשובה מורכבת ומרתקת, ואם אפשר אז למה לא לערב גם כאן את היהודים.

את מעמד האצולה ניתן לחלק לשלוש: אצולת הממון, אצולת החרב ואצולת הגלימה (הממסד הדתי), כאשר הדבר שמחבר בין השניים הראשונים (וגם את השלישי) הוא הקרקע, רוב האצילים בהיסטוריה העולמית היו בעלי אדמות, בתקופה הרומית, מעמדו החברתי של האדם נקבע לפי שומת המס שלו (ברומא העתיקה היו חמישה מעמדות שנקבעו לפי ההון שמחזיק האדם), לרוב האנשים העדיפו להשקיע בנדל"ן במקום לדגור על הכסף, מה שהניב להם פירות מהשדות שלהן ואיפשר להם להגדיל את ההון שלהם.

בהמשך לאחר נפילתה של האימפריה הרומית וכניסתה של אירופה לימי הביניים החשוכים, שפירקו את אירופה, לקחו בעלי הכוח חזקה על האדמות ויצרו את מעמד האצולה החדש - אצולת החרב.

במשך שנים שלט מעמד הלוחמים על האדמות, והוריש לבניו את אדמותיו וכן את תאריו, כאשר מערכת השלטון הפיאדלית יצרה קשרי נאמנות בין הלוחמים שהלכה וירדה מהמלך אל אציליו ועד לאחרון האריסים שנשבע אמונים לאדונו.

במהלך השנים הלך מעמד האצולה ואיבד מכוחו, צאצאי הלוחמים והכובשים בזבזו את ההון המשפחתי, נכנסו להלוואת (לא פעם לטובת יהודים שעסקו בתחום ההלוואות) וירדו מנכסיהם, כאשר הדבר היחיד שנשאר להם הוא שם המשפחה (או הנחלה שהייתה בעבר ברשותם).

מיעוט האדמות באירופה יצר מצב שבו נהיה כמעט בלתי אפשרי להכנס למעמד האצולה, רק מעשה גבורה עילאי שבו חייל פשוט הציל את המלך או משהו בסגנון יכול היה להעלות אותו לדרגת אצולה כלשהי, שלוותה גם במתן קרקע כלשהי שאת שמה הוא יקח לעצמו.

בשלב מאוחר יותר, סוחרים ואנשי מעמד הביניים שבנו את עצמם, והרוויחו הון בעסקיהם (אומנים, סוחרים, יזמים) מהמעמד העירוני החליטו להתקדם מעלה בסולם הדרגות החבריות והחלו לרכוש אדמות, ובהמשך גם תארי אצולה.



כך נוצר מצב שבו אנשי התקדמו אל המעמד החברתי הגבוה בעזרת הממון ולא בעזרת החרב, מה שהוביל להפרדה בתוך האצולה, כאשר אצולת החרב מסתכלת בבוז על אצולת הממון, שאינה ראויה בעיניה לתואר האצולה האמיתי.

אז איך מבדילים בין אציל לאדם פשוט? יש כמה דרכים, נתחיל מהפשוטה יותר: השם, אצילים אימצו לעצמם את שם הנחלה שעליה שלטו, במובן הפשוט מלך ספרד (שנושא מגוון של תארים), הוא שולט על ספרד, הברון של עיבלין - הוא בעצם הבעלים של הכפר עיבלין יבנה בתקופה הצלבנית והרוזן ממונטה קריסטו פשוט קנה את האי בשם הזה.

לרוב נוכל גם למצוא מעבר לתואר עצמו גם קידומת המציינת את מעמדו האצילי של האדם כמו הקידומת הצרפתית דה, לדוגמה המרקיז דה סאד או הנסיך דה קונדה, או במקבילות פון בגרמניה וואן בהולנד, סר באנגליה וכן הלאה.

סימנים נוספים ניתן למצוא אצל האצילים בדמות השלט ההירלדי, המוכר כשלט אצולה הייחודי לכל משפחה ומכיל סימנים היסטוריים, לרוב משפחת אצולה תגיע גם עם הון משפחתי, כך שהמעמד הכלכלי שלה יהיה גבוה, וזה מעבר לסימנים חצוניים כמו הפמליה שתלווה את האציל בכל אשר ילך.

האצולה היהודית ברוסיה, כיום כשאנחנו מדברים על משפחות אצולה יהודיות, לרוב יחברו את זה בסלנג לצאצאי רבנים מפורסמים, אנשים בעלי ייחוס וכו'.

אבל האמת היא שלמרות היותה של רוסיה מדינה מאוד אנטי יהודית (במשך מאות שנים נאסר על יהודים בכלל לגור ברוסיה עצמה אלא בתחום המושב בלבד (נושא בפני עצמו), במהלך המאה 19' הצליחו שתי משפחות יהודיות להכנס לרשימת האצולה הרוסית.

האצולה הרוסית לרוב לא נודעה בקידומת מיוחדת והכניסה לאצולה הייתה דרך רישומי בספר האצולה.

באמצע המאה ה19' הצליחו שתי משפחות יהודיות להשתחל למעמד האצולה הרוסי.

הראשון היה הברון יוסף גינזבורג, בנקאי יהודי שקיבל את תואר האצולה שלו מידי הדוכס הגדול של הסן בגרמניה בשנת 1872, ובהמשך הצליח לקבל את אישור הצאר הרוסי להשתמש בתואר גם ברוסיה.

יוסף גינזבורג הוריש את תוארו לבנו הוראצי שהעבירו בתורו לבנו דוד.

משפחת גינזבורג הייתה משפחה של בנקאית שהשקיעה בפיתוח מסילות הברזל של רוסיה, והייתה מאוד מעורבת בחיי הקהילה היהודית, תמכה באומנים יהודים, ואף התערבה לא אחת לטובת היהודים בחצר הצאר.

דוד גינזבורג התפרסם בספרייתו הפרטית שהכילה אלפי ספרים. לאחר מותו נמכר האוסף לספרייה הלאומית (אז בית הספרים הלאומי), אולם אף פעם לא הועבר, כיום האוסף מוגדר כאוצר לאומי ומוחזק בספריה הרוסית.



משפחה יהודית נוספת שזכתה לתואר אצולה הייתה משפחת פוליאקוב, משפחה של אנשי עסקים שהתקדמו מניהול מבשלת שכר וניהול תחנת דואר (שמואל פליאקוב), דרך ניהול חברת מסחר וספנות (יעקב פוליאקוב) וכלה ברשת של בנקים (לזר פוליאקוב), ומעל הכל בנייה של רשת מסילות ברזל בכל רחבי רוסיה, ההערכה מדברת שהאחים פוליאקוב אחראים על הנחת מעל ל2000 ק"מ של מסילות ברזל.

לאות הוקרה על התרומה לממלכה הרוסית (הן בתעשיינות והן בתרומות למוסדות ציבור), קיבלו האחים (ויעקב בראשיתם) בשנת 1885 את התואר "יועץ סתרים".

תואר אצולה זה מתייחס לדרגות האזרחיות ברוסיה ונחשב לתואר אצולה מהדרגה השלישית בסדר הדרגות ומקביל בדרגתו לתת אלוף בצבא, יש לציין שלמרות ההכרה הרשמית שקיבלו הפוליאקובים מהצאר, סירבו לרשום אותם בספר האצולה המחוזי שלהם והם נרשמו בספרי האצולה של הקוזאקים (שנחשבו "קצת פחות" במעמד).





ניתן להרחיב או הרבה על הנושא והתחום וכל משפחה היא תחום עצום להתעסק בו, אבל עד כאן להיום.

שבת שלום. (כל התמונות של משפחת גינזבורג ומשפחת פוליאקוב נלקחו מויקיפדיה).


Yorumlar


נצא לדרך?

  • Whatsapp

הודעתך נשלחה, תודה!

  • Instagram
  • facebook

©2019 by על הדרך - הדרכת טיולים והרצאות

bottom of page