top of page
  • תמונת הסופר/תיונתן לוקימסון

כשהאמריקאיים ניסו למנוע את הקמת המדינה


12/5/1948 היה אחד מאותם הימים ההיסטוריים שאף אחד לא זוכר. אנחנו מציינים את כ"ט בנובמבר, ואת ה' באייר, את יום ירושלים ואת יום נפילת תל חי.

אבל שוכחים שמאחורי הקלעים של הימים ההיסטוריים עמדו לא מעט צמתים שבהם היו צריכות להתקבל ההחלטות הנכונות שהובילו להגשמותו של אותו היום בלוח השנה.

ב12 למאי 1948, התכנסו עשרה מתוך 13 חברי מועצת העם על מנת להצביע האם להכריז על הקמתה של המדינה או לא, למרות החלטת האו"ם ב29 לנובמבר 1947, החליטה ארה"ב ברגע האמת לסגת מהתמיכה ברעיון המדינה היהודית, ומשה שרת שחזר מביקור בארה"ב הביא איתו מסר חד ממזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שהודיע שאין לנו סיכוי לעמוד כנגד המתקפה הערבית, ואף ייתכן שלא נקבל שום סיוע ארה"ב ולכן הם מבקשים לדחות את הכרזת המדינה בשלושה חודשים לפחות.

ברבות הימים הסתבר שטרומן, נשיא ארה"ב, חווה מרד פנימי מצד מרשל ומחלקת המדינה שהודיעה לאו"ם שהם בעד להחזיר את המנדט על ארץ ישראל לבריטניה.

שרת המבועת, מעביר את הודעתו של מרשל לבן גוריון, וכאשר זה שומע על כך, נועל את הדלת ומודיע לשרת שהוא ישאיר אותו נעול בחדר במידה ורק יעז להזכיר את הדברים למעוצת העם.

במהלך הישיבה שרת שותק ולא מביע את דעתו, אבל בן גוריון מצליח לסחוף אחריו את המועצה ובסופו של דבר בשעה 01:45 של ה13 למאי 1948, מתקבלת ההחלטה ההיסטורית להכריז בה' באייר על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

הכרזת המדינה ה' באיייר תש"ח
דוד בן גוריון מכריז על הקמת הקמת המדינה

והשאר יסופר בתולדות ישראל.

Opmerkingen


bottom of page