top of page
  • תמונת הסופר/תיונתן לוקימסון

שודדי ים יהודים חלק ה' - רב, דיפלומט ושודד ים.

הפעם ברצוני להמשיך עם שודדי הים היהודים באגן הים התיכון ובשיטות הלחימה הנהוגות בין שודדי הים.

בכתיבת הפוסט הזה אני יוצא משתי נקודות הנחה: 1. ראיתם פעם את מפת העולם (בדגש על אגן הים התיכון). 2. ראית לפחות סרט פיראטים אחד בחייכם (שודדי הים הקאריביים גם תופס). 2. ב. קראתם ספר קלאסי על שודדי-ים, זה יכול להיות סלגארי/סבטיני וכו'...


כאשר אני מדבר על ספינת שודדי-ים, אני משער שהתמונה הקלאסית העולה בראשכם היא, תלת תורנית נאה, בעלת מספר סיפונים, עם 30-180 תותחים בכל צד היורקים אש בו זמנית אל ספינות האוייב בטרם עליית השודדים על סיפון האוניה הנשדדת, בעת שהדגל השחור מתנוסס לו לתפארת על ראש התורן...

בפועל ספינה שודדי הים ששלטה באגן הים התיכון הייתה דווקא הגאלי, הייתה זאת ספינת משוטים, שהכוח המניע שלה לא היה הרוח, אלא זרועותיהם של עשרות עבדים היושבים כבולים אל הספסלים. על ספסלים אלו היו העבדים יושבים, ישנים, אוכלים ואף עושים את צרכיהם. על כל מספר שורות של עבדים היה ממונה קצין אשר תפקידו היה לנגוש בעבדים בעת הצורך להגברת המהירות לקראת פשיטה על אונייה.

שיטת העבודה של הגאלי הייתה פשוטה, ניגוח הספינה המותקפת, או ירי באמצעות התותח היחיד שהיה עליה והיה מכוון קדימה, עליה אל הספינה ותפיסת התכולה שבה, ובסופו של דבר הטבעת הספינה הנגוחה.

מאפייניו של הגאלי כספינה נמוכה, המופעלת על ידי עבדים, בעל קוער קטן יחסית אפשרו לה לצאת לפעולה מיידית ברגע שהצופה על החוף היה מזהה טרף בים, לא היה צורך באיחסון מים ואוכל לשבועות של מס על פני הים, והיות ואגן הים התיכון בכל זאת מקום קטן (יחסית), הרי שלא היה צורך ביותר מזה.

מתוך הספינה הנשדדת היו לוקחים את את כל הרכוש הלא קבוע: תכשיטים, סחורות והכי חשוב, האנשים. אצל שודדי הים לא היה רצח לשם רצח, אלא שיקול כלכלי טהור, האנשים שהיו על הספינה נחשבו כסחורה עוברת לסוחר, החיילים היו יכולים לשמש כעבדים על הגאלי, הנשים והילדים כשפחות ועבדי משק בית והסוחרים האמידים היו נדרשים לשלם כופר תמורת שחרורם מהשבי.

גם הנוצרים היו סוחרים בעבדים, אבל הם גילו שאת היהודים שווה להם לשמור בצד היות שכמעט תמיד תהיה קהילה יהודית שתהיה מוכנה לפדותם.


תלת תורנית (לא ספינת שודדי ים)
לא ספינת שודדי ים

הפעם ברצוני להפנות את הזרקור אל הרב שמואל פאלאג'י (1550-1616), ולא, ממש אין טעות במילה רב.

הרב שמואל פאלאג'י נולד בעיר פס, כבן למשפחת מגורשי ספרד, זכה לחינוך יהודי קלאסי התקרב אל שושלת המלוכה המרוקאית ואף זכה לצאת למספר שליחויות רשמיות מטעם ממשלת מרוקו ולמעשה הביא לחתימת הסכם השלום בין הסולטאן של מרוקו להולנד שם גם שימש כשגריר שנים אחדות.

בהמשך חייו החליט להמיר את חיי היבשה בחיי הרפתקאות בים ולאחר שצייד ספינה יצא לחפש אחר ספינות ספרדיות, כבר ציינתי בפוסט הקודם שהייתה זאת מלחמה לא רשמית על השליטה בים.

והרב פאלאג'י דבק במסירות נפש בהטבעת ספינות ספרדיות ופורטוגליות. אולם באחת הפעמים מזלו לא האיר לו ולאחר שטרף ספינה פורטוגלית נאלץ לעצור באנגליה, השגריר הספרדי ניצל עובדה זו וגרר אותו לבית המשפט באשמת שוד ימי. נראה כי לרב פאלאג'י לא היה מה לחשוש היות ובכיסו החזיק ברישיון לפיראטיות מטעם הממלכה הבריטית (בנוסף לטורקית ולהולנדית), ועל כן בתום המשפט יצא זכאי עקב "העדר ראיות", המאמרים (וויקיפדיה) מספרים לנו שעל סיפונו של הרב פאלאג'י שמרו מצוות קלה כבחמורה, ועל הסיפון אף היה לו בית כנסת.

בין מפעליו חשוב לציין היה לא רק שוד ימי אלא גם הברחת אנוסים מספרד ופורטוגל ועזרה בשיבה למקורות היהדות לאלו שחשקו בכך...

עד כאן מסענו בעקבותיהם של שודדי הים היהודים. להרחבה והעמקה בתחום ניתן להזמין הרצאות בנושא.

יונתן לוקימסון.



Comments


bottom of page