top of page

הסלע האדום - סיפור של צנזורה עצמית

תמונת הסופר/ת: יונתן לוקימסוןיונתן לוקימסון
מעבר להרים ולמדבר, אומרות האגדות, ישנו מקום, שאיש ממנו חי עוד לא חזר, והוא נקרא הסלע האדום.

אני מניח שרובכם מכירים את השיר של חיים חפר בביצוע היפהפה של אריק לביא "הסלע האדום", אבל לא כולם יודעים שהשיר הזה הוסר מרשימות ההשמעה של הרדיו, וזה הסיפור שמאחורי הוטו על השיר היפהפה.

הסלע האדום הוא הכינוי שהוצמד לעיר הנבטית פטרה, ייחודה של העיר שהיא נבנתה בהתאם לחוקי הנבטים בחציבה ולא בבניה, מכיוון שאורח החיים הנבטי אסר על בניית בתים וכל התיישבות קבע, וקידש את חיי הנדודים או כמו שכתב עליהם דיאודורס (היסטוריון יווני שחי בסיציליה לפני כאלפיים שנה): "הם חיים תחת השמיים - וקוראים למדבר מולדת, מולדת שאין בה לא מחלים ולא מעיינות. חוק אצלם לבלתי זרוע ולבתי נטוע, לא לשתות יין ולא לבנות בתים..."


לכן פטרה לא נבנתה אלא נחצבה בסלע האדום, ומכאן גם שמה "פטרה" ביוונית - סלע, בדומה לשמו של השליח של ישו "פטרוס" אשר במקור היה שמעון והפך באופן מטאפורי לסלע של הכנסיה, אבל זה כבר נושא אחר.לאורך השנים היו רבים שביקרו בפטרה.

כל עוד שלטו הבריטים באזור ניתן היה להגיע לטיולים באזור כמעט ללא חשש, ומטיילים רבים אף מתארים את רשמיהם מהביקור בעיר הנבטית, כך לדוגמה כותב יוסף ברסלבי על מבנה "אוצר פרעה": "המום תפארת שבהוד אתה ניצב לפני החזית של המונומנט הראשון של פטרה, שהוא לא רק ההדור והנכבד בכל יצירות כפיו של האדם בעיר-סלעים זו, כי אם גם אחת מיצירות האומנות העולמית העתיקה המשומרות ביותר..." (הידעת את הארץ/יוסף ברסלבי) הוא עוד ממשיך בתיאור המקום, אבל אני מניח שהבנתם את רוח הדברים.

ראשון הלך גשש, מרים פניו, מביט בכוכבים שבמרום, אך המראה אשר ראו עיניו - היה מראה הסלע האדום.
אוצר פרעה - פטרה
תמונה: ויקיפדיה.



אחר הקמתה של ממלכת ירדן ב1946, וביתר שאת לאחר תחילת מלחמת העצמאות נסגרו שערי המדינה בפני התיירים הישראלים, ואם זאת היו עדיין אנשים שיצאו למסע רגלי מהארץ אל פטרה ולו על מנת להגיד שהם היו שם.

מטח היריות היה קצר. גנח אחד: מפצעתי - וידום. ענו רעיו בפה מלא אפר: הגענו אל הסלע האדום.

בין השנים 1947 ל1994 שבה נחתם הסכם השלום עם ירדן היו רבים שיצאו למסע לעומק ירדן במטרה לסייר בארץ אוייב ולהגיד שהם ביקרו בסלע האדום. חלק גדול מהיוצאים למסע לא שב, חלקם נרצחו בדרך על ידי בדואים או נהרגו בקרבות שהתפתחו מול חיילים ירדנים, וגופותיהם הושבו לארץ, לעיתים גם נעצרו מטיילים והועבור לאחר זמן מה לישראל.

חלק מהמטיילים שיצאו לדרך הצליחו להגיע אל הסלע האדום ולחזור עם סיפורי מסע מרתקים. בין החוצים את הגבול אפשר לציין את מאיר הר ציון ורחל סבוראי שביקרו בפטרה בשנת 1953. בשנת 1959 יצאו לדרך אל הסלע האדום כושי רמון וויקטור פרידמן, השניים גנבו רכב של האו"ם וכושי התחזה להיות נהגו של פרידמן, וכך הצליחו להגיע לסלע האדום ולחזור לארץ, רק שכאן הם נעצרו במחסום של האו"ם והועברו למשטרת ישראל.


בחזרה לשיר: בעקבות סיפורי ההולכים לפטרה בשנות ה50' כתב חיים חפר את השיר "הסלע האדום", יוחנן זראי הוסיף את הלחן ואריק לביא נתן את הביצוע היפהפה לשיר. עד שיום אחד הפסיקו להשמיע את השיר ברדיו, היו לא מעט שמועות מי החליט להוריד את השיר מרשימות ההשמעה, היו שהאשימו את בן גוריון, היו שהאשימו את מנכל משרד הביטחון שמעון פרס, אבל זו הגירסה של חיים חפר.


חיים חפר - ויקיפדיה

באחד הימים בשנת 1958, מספר חיים חפר, במהלך עליה למצדה כשהוא מלווה את הסופר האמריקאי מייק לוין ורעייתו עם סרן צעיר הוא מנהל את השיחה הבאה: ""אני מורעל על השיר על השיר הזה, ובעוד שבועיים אנחנו, כמה חבר'ה, הולכים לפטרה, לסלע האדום." אמרתי לו: "אתה לא תשמע את השיר הזה יותר." הסברתי לו שאם הוא וחבריו ייהרגו, אני אהיה בין הנושאים באשמה.כשחזרתי לתל אביב פניתי מיד למויש פרלמן, הממונה על הרדיו, וביקשתי לא להשמיע עוד את "הסלע האדום". ואכן כך היה במשך מספר שנים, עד שהסוסים האבירים נרגעו..." (חיים חפר מספר ומזמר). מאז הסכם השלום חזר השיר לרשימות ההשמעה ואם לא לרדיו אז לפחות ליוטיוב.


מעבר להרים ולמדבר, אומרות האגדות, ישנו מקום, שאיש ממנו חי עוד לא חזר, והוא נקרא הסלע האדום. הו הסלע האדום - האדום.



Comments


נצא לדרך?

  • Whatsapp

הודעתך נשלחה, תודה!

  • Instagram
  • facebook

©2019 by על הדרך - הדרכת טיולים והרצאות

bottom of page