זאת לא בעיה לנענע לולב, אבל בואו נראה אתכם מנענעים תחנת משטרה ירדנית מעבר לגבול.
שנות החמישים היו שנים חמות מבחינה ביטחונית למדינת ישראל הצעירה, כנופיות של מחבלים חצו את הגבול, חיילים ירדנים ירו על תושבי השכונות מירושלים ושנת 1956 הייתה קשה במיוחד, עד סטמבר של אותה שנה נרצחו 36 אזרחים ישראלים.
מדינת ישראל הצעירה החליטה לא לשתוק על הפגיעה באזרחיה, לצורך התגובה הוקמה יחידה מיוחדת 101, שפעלה מעבר לקווי האוייב, והיא כללה בסה"כ 50 חיילי חי"ר שהיו יוצאים לבצע פעולות תגמול כנגד המצרים והירדנים.
בשנת 56' כאמור, המתיחות עם הירדנים היושבים על הגבול בירושלים עלתה בכמה רמות, וב23 לספטמבר, פתחו חיילים ירדנים באש על כנס ארכיאולוגי שהתקיים ברמת רחל.
בתגובה לתלונה של ישראל הגיבו הירדנים בתשובתם הרגילה: זה היה משוגע בודד.
כותרות העיתונים בארץ מנגד כתבו: לא משוגע ולא בודד, כיווני הירי וסוגי התחמושת פשוט סתרו את הגרסה הירדנית.
לכך הצטרפו באותו החודש אירועים קשים מאזור עמינדב כאשר באירוע קשה נרצחה זוהרה עמרי נרצחה במעיין מתחת לישוב, וכן הרצח של אברהם האוזר ממעוז חיים.
הירדנים הרגישו שהם הגדישו את הסאה, והכירו את הפעילויות של ה101 החלו להעביר מסרים מרגיעים דרך האו"ם, אבל מדינת ישראל החליטה להקשיב.
ביום החמישי של בחוה"מ סוכות יצא לדרכו מבצע לולב, בניגוד לפעולות ה"קטנות" של ה101, במקרה הזה המשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים 202.
לצורך המבצע נבחרו גדוד 890 בפיקוד של רפול וגדוד 88 של הנחל המוצנח בפיקודו של מוטה גור.
ההצלחה הייתה מדהימה, כוח של הנחל המוצנח השתלט על מוצבי הגבול הירדני, בזמן שהצנחנים נכנסו לכפר חוסאן (דרום גוש עציון), ופוצצו את הבניין.
מעבר לפגיעה בבניין, נהרגו בקרבות 50 חיילים ירדנים, נהרסו שלושה מוצבים ונשק רב נתפס כשלל.
מנגד על הצלחת המבצע העיב אובדנם של עשרה חיילים מכוחות, חמישה מתוכם כנראה בעקבות פיצוץ מטען על הג'יפ הצה"לי שהם נסעו עליו.
תגובות