לפני זמן מה מישהו שלח לי את המערכון של היהודים באים על מתתיהו ובניו המתכוננים לקרב מול היוונים, כאשר משפט המפתח במערכון הוא: "מי צריך טקטיקה כשיש לך את ה'". האמת היא שיש לי הרבה מה להגיד על המערכונים של היהודים באים, חלקם (הקטן) נגועים בגאונות, חלקם (היותר גדול) על סף אוטואנטישמיות, אבל לרוב יש להם נקודה היסטורית ממשית ברקע. כאן הם פיספסו ובגדול, כי אם יש דבר שאי אפשר לקחת מהחשמונאים, זה את הניהול הגאוני של הקרבות, תוך ניצול השטח, וניהול הקרבות כנגד הרומאים. הקרב הראשון היא קרב מעלה לבונה, ניהול מוצלח של הקרב ע"י הכח של יהודה מביא לניצול של הקרקע, הטמנת מארב מוצלח וניצחון מול הצבא הסלווקי. הקרב השני - קרב בית חורון, הוכרע לטובת החשמנואים בזכות השליטה בגיאוגרפיה ותפיסת נקודות הגובה במעלה בית חורון הצר. הקרב השלישי - קרב אמאוס (אזור לטרון), ניהול טקטי מזהיר של יהודה כנגד הצבא, שיחרור ידיעות כוזבות, יכולת מהירה להניע כוחות מביאה לתבסה קשה לצבא היווני. הקרב הרביעי והחמישי - שני קרבות שמעבירים את המערכה דרומית לירושלים, כאשר בקרב הרביעי החשמונאים מנצחים בבית צור, אך חווים כישלון צורב והפסד קשה בקרב בית זכריה.
אפשר להמשיך ולמנות את כל שמונת הקרבות, אך נעצור בשלב הזה. בסיכומו של דבר, מי ששילם את המחיר הכבד במרד הייתה משפחתו של מתתיהו הכהן, הוא עצמו נפטר במהלך המלחמה, בניו יהודה, אלעזר ויוחנן נהרגו במהלך המרד. אולם מאז סיפור החשמונאים הפך לסמל. הווארד פאסט כותב לימים את סיפורה של המשפחה החשמונאית ומעניק לה את השם: "אחי גיבורי התהילה". גורודיש, מח"ט 7, פונה לחייליו בסוף מלחמת ששת הימים כ:"אחי גיבורי התהילה" באחד מהנאומים היפים ששמעתי: "אל המוות הישרנו מבט והוא השפיל את עיניו." וביום הכיפורים, כאשר דודו ברק רוצה להעביר את תחושתיו ממראות המלחה הוא כותב את: "אחי גיבורי התהילה" שהוא שולח לשייקה פייקוב הנפלא להלחנה, שמעביר את השיר לביצועה של אילנית:
אחי גיבורי התהילה.
אחי בכורי יוחנן אליך קוראים השמים שומר נתיביך מלאך בלבן מפרש הוא עליך כנפיים.
שני לי יקרת שמעון אל חום המדבר פעמיך מרכבת זהב ומרכבת שריון לי שומרות את כ"א שנותיך.
אחי גיבורי גיבורי התהילה לכם תפילתי העולה ועולה. אחי גיבורי גיבורי התהילה לכם תפילתי העולה, אחי גיבורי התהילה... אחי גיבורי התהילה.
הבט גור אריה יהודה עולם ומלואו לרגליך חופה מעליך - הודה וכבודה תספר אגדה אודותיך.
אחי הרביעי אלעזר אל ארץ חרמון העפלת מול נס האומה בראשו של ההר חרישית דמעותיך גילגלת.
אחי גיבורי....
אני יונתן הקטן הקט שבבני מתתיהו הביטו אחי הנה באתי עד כאן וימי היפים הנה באו.
בם גשר אל גשר אקשור וככה נשוב אל בתינו מעבר לרכס איילת האור שוב בוכה וצוחקת אלינו.
אחי גיבורי....
אז אפשר לבחון את סיפורו של מרד החשמונאים תחת המיקרוסקופ ההיסטורי, למתוח ביקורת וכו'... אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מהם, את אלמנט הגבורה, והצלחת ניהולה של מערכה טקטית מזהירה תחת תנאים קשים, מיעוט כוח אדם מקצועי מול צבא סדיר, והנכונות להקריב את חייהם על מזבח האמונה וצדקת הדרך.
בתמונה בית חורון, רק בשביל להבין את הטופוגרפיה
המשך חג שמח.