ללכת שבי אחרייך
הפעם בניגוד לפוסט הקודם על סיפורו של לאונרד כהן אני רוצה לספר לכם על שני שירים יפהפיים בזמר העברי המחוברים למלחמת יום הכיפורים, אבל מכיוון שהקשר הוא מאוד עדין רוב האנשים פשוט מפספסים אותו.
מלחמת יום הכיפורים היוותה מכה קשה למורל הישראלי, האופוריה של השנים שלאחר מלחמת ששת הימים התחלפה באווירת נכאים, השירים הפכו ליותר שקטים, והאנשים נצמדו למקלטי הרדיו על מנת לשמוע חדשות מהחזית.
במהלך שנת 1974, ישבה נורית הירש ועבדה על לחנים חדשים לטובת האלבום החדש של חנה דרזנר, אתם מכירים אותה בשם אילנית.
לאחר שחיברה את הלחן הראשון היא העבירה אותו לידיו המיומנות של אהוד מנור שלקח את רוב התקופה והפך אותה לשיר המשלב בין התקווה, הקושי והקשר לארץ ישראל, ומתוכם "להביא אל העולם עוד בן ובת | בארץ של חלב, מרור ודבש", דווקא בתקופה שבה היו לא מעט "יורדים" שעזבו את הארץ על רקע המלחמה.
בחוברת שיצאה במלאות 60 שנים למדינת ישראל מובא הציטוט מפיה של אילנית המספרת במילים שלדעתי נכונות גם היום: "אהוד מנור כתב את השיר באותה התקופה והבית השלישי בשיר, ששואל 'מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה?' מסביר את המקום הרגשי שבו היינו כולנו. השיר הוא תרגום של תפילה דתית, שנוגע בתחושת הכאב המעורבת באהבה למדינה. זו תחושה שלצערי קיימת גם היום, אם כי היום אני יכולה לומר, שלמרות שהמלחמה ההיא הייתה קשה, קשה עוד יותר להתמודד עם המלחמה היום-יומית שאותה אנחנו חיים היום. (שרים 60, הוצאת משרד החינוך)
השיר עצמו הוא מתכתב בצורה מיוחדת עם מגוון רחב של מקורות, אבל השיא שלו שקושר אותו ליום הכיפורים נמצא בבית האחרון שבו אהוד מנור לקחת את מילות התפילה מערב יום הכיפורים:
יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב
....
והכניס אותן בשינוי קל לשירו:
עם ערב הד קולנו יעלה,
מבוקר יום אלינו הוא יבוא
ופדיוננו יראה עד בוא ערבו,
מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה.
אני מצרף כאן את השיר בביצוע של משפחת שפילמן, שביצעה את השיר כאשר בנם יותם נשא לאישה את אלמנתו של רב סרן איתמר אלחרר מ"פ באגוז שנפל בתאונה מבצעית שבו בוצע ירי דו"צ ב12/1/2022.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
יונתן לוקימסון.
header.all-comments