top of page
  • תמונת הסופר/תיונתן לוקימסון

שודדי ים יהודים חלק א'

בתור מי שגדל על ספרי שודדי הים, בילדותי היו לי את הפייבוריטים שלי: בין הספרים שעליהם גדלתי היו שני סופרים איטלקיים היה את אמיליו סלגארי (שמשום מה אין לו אפילו ערך בויקיפדיה העברית), ועל שודדי הים השל מומפארסם ומנהיגם "הנמר של מומפארסם" סנדוקאן (לסנודקאן המצוייר דווקא יש ערך).

היה את קפיטן בלאד של סבטיני, אותו רופא אומלל בשם פיטר בלאד שהואשם על סיוע לפצוע בעת מהפיכה ונידון לעבודות פרך במושבות הוד מלכותו באיים הקאריביים, במהלך תקיפה של אונייה ספרדית מצליח בלאד יחד עם חבריו להשתלט על הספינה. היות ועל מעשה גבורה זה לא ניתנה החנינה היוחלת הפליג בה בלאד אל אי הצבים-טורטוגה על מנת להפוך מכורח הנסיבות לשודד ים. סיפורו של פיטר בלאד מזכיר לי סיפור אחר, של שודד ים אחר הקבור פה בארץ הקודש, אשר נאלץ להפוך לשודד ים אך ורק בגלל כורח הנסיבות.

בעקבות זאת, עלתה בראשי שאלה מעניינת: האם היו שודדי ים יהודים?

התשובה הקצרה היא: כן. התשובה המפורטת היא יותר מסובכת: על מנת להבין את עולם השוד הימי ואת התקופה המדוברת אנחנו חוזרים 400-500 שנה אחורה. נושא השוד הימי כפי שאנחנו מדמיינים אותו הוא במקרה הטוב והקרוב יותר למציאות: ספינה, מלאה בתותחים, ופורעי חוק העושים ככל העולה על נפשם, המפליגים מתחת לדגל השחור עם גולגולת וזוג עצמות מוצלבות מתחת, המבשרות לכל אחד ואחד שהם עומדים להשחט במקרה הטוב או להמכר לעבדות במקרה הרע. במידה ועולם השוד הימי של המאות 15-18' פחות מוכר לכם סביר להניח שמי שיעלה בראשכם הינו ג'וני דפ בתפקידו כקפטן ג'ק ספירו - מפקד הפנינה השחורה, המפליג באיים הקאריביים. אבל המציאות כאמור היא הרבה יותר מורכבת. העולם הידוע והבלתי ידוע התחלק באותו הזמן בין המעצמות שנלחמו על השליטה, בייחוד בעולם החדש, ולצורך כיבוש השטחים החדשים כל הדרכים כשרות, וכך נוסדו הפריבטירים, היו אלו שודדי ים לכל דבר ועניין, למעט הבדל קטן, בניגוד לשודדי הים הרגילים, היה להם כתב הסמכה רשמי מטעם מדינה כזאת או אחרת (צרפת/ספרד/אנגליה) לפשוט על ספינות האוייב ולעשות בהן כרצונם, כאשר חלק מהביזה עליהם להעביר לקופת המדינה.

כך למעשה החזיקו בתי המלוכה באירופה בצי "לא רשמי"של פרילנאסרים אשר לחם עבורם את המלחמות הימיות שלהם וחיזוקו אות כוחן בים.

גם מדינות ערב החזיקו בכוח של שודדי ים אשר פשטו על כלל הספינות האירופיות. כך שבמידה ונסתכל עליהם בהיבהט היסטורי נראה בעצם כוח ענק של שכירי

חרב שהסתובב בשבעת הימים והטיל את חיתתו על כל העולם.

הנה דוגמה ראשונה למערבות יהודית בעולם השוד הימי: דונה גארציה הייתה אחת הנשים החזקות בעולם במאה ה16', נולדה בשנת 1510, וירשה מיליונים מבעלה וגיסה, והייתה למעשה האישה העשירה ביותר בעולם בתקופתה, לאחר סאגה ארוכת שנים היא הצליחה להמלט מפורטוגל, לבלגיה ומשם לאיטליה, שם היא חזרה אל חיק היהדות ועברה לתורכיה. וכאן אנחנו מגיעים לעניינינו, דונה גראציה או בשמה העברי-חנה נשיא, התחילה לסייע לאנוסים יהודים שרצו לעזוב את ספרד ופורטוגל ולהגיע אל חיק האימפריה העות'מאנית שבה יכלו לשוב אל יהדותם בשקט ובשלווה. כאשר הבעייה הגדולה של אותם יהודים הייתה עזיבת ארצם ורכושם. היות ומטבע היותם "נוצרים חדשים" היו אלו נתונים למעקב על ידי שכנים ידידותיים יתר על המידה ועל ידי האינקוויזציה אשר הייתה שמחה לשים את ידה על רכושם. לצורך כך פנתה דונה גראציה אל שודדי הים (לא הקאריביים), ושילמה להם סכומי כסף יפים על מנת שאלו יבריחו את היהודים (המעוניינים בכך), מספרד/פורטוגל ויסייעו להם להגיע בביטחה לתורכיה שהייתה כאמור ידידותית יותר (באותו הזמן לפחות) לציבור היהודי. כך למעשה זכו שודדי הים של הים התיכון לפטרונית יהודיה שדאגה למימון פעולתם הבלתי חוקית כנגד ממלכות ספרד ופורטוגל.


סיפור מעניין נוסף, הוא סיפורו של דייגו ד'אשקוטא המוכר כיעקב דה קוריאל: סיפורו נע על הציר הלא המאוזן שבין ההיסטוריה לבין האגדה. מוצאה של משפחת קוריאל הינו מהעיירה קוריאל אשר נמצאת בסמוך לעיר טולדו שבספרד. בזמן גרוש ספרד החליטו בני המשפחה לקבל עליהם את הדת הנוצרית בין מאונס ובין מרצון, על הפילוג במשפחה אנחנו למדים מסיפורם של שלושת האחים, אברהם, יעקב ופרנצ'סקו, בעוד ששני הראשונים חזרו אל חיק היהדות הרי שפרנצ'סקו הצטרף אל המסדר הדומיניקני והתקדם בין מגוון התפקידים במסדר ובאינקוויזיציה ואף מונה לארכיבישוף הראשון של מקסיקו. אולם לא בכל בני משפחת קוריאל בנו לעסוק אלא אך ורק ביעקב, הידוע בתור "דייגו פרז ד'אקושטא". ראשיתו של דייגו היא במקצוע מכובד, מלח בצי הוד מלכותו מלך ספרד. המאה ה16' הייתה תקופה של תגליות, דרכים חדשות נפרצו בים, יבשות ואיים לא נודעים, סחורות חדשות הובאו לאירופה מהודו-סין-אמריקה וספינות צויידו חדשות לבקרים על מנת לגלות ארצות חדשות ולכובשן בשמן של הממלכות האירופאיות.

דייגו ד'אקושטא התקדם מהר בסולם הדרגות, ובגיל צעיר מצא את עצמו מפקד על ספינות מלאות חיילים בדרכן אל העולם החדש.

אולם עליתו המהירה בדרגות לא השאירה את סביבתו של דייגו שלוות נפש, והקנאה גדלה ככל שאותומארנוס - נוצרי חדש התקדם בדרגות הפיקוד, לאט-לאט החלו ההתלחשויות מאחורי גבו של דייגו, וכמובן שנמצאה גם אותה "נשמה טובה", אשר דאגה לעדכן את חוקרי האינקוויזיציה על כך שהרב חובל הצעיר המוביל בים את ספינותיו של הוד מלכותו מלך ספרד הוא יהודי בסתר.

העברת המידע לרוב השתלמה למודיעי האינקוויזיציה ולו מהסיבה הפשוטה שמתוך רכושו המוחרם של היהודי הנסתר היה המודיע מקבל 10% כפרס על מסירותו לכנסייה.

לאחר מאסרו של דייגו ד'אקושטא, הועבר הרב חובל לידיהם של האינקוויזטורים, שם במגוון העינויים היו מחלצים הודאה מפיו של כל אחד ואחד, וזאת בהתאם לשיטותיו של טורקמאדה האיש שהוביל את האינקווזיציה למקומה בדפי ההיסטוריה. מספרים ששיטת העינוי המועדפת על האינקווזיציה הייתה שיטת "לשון העז", אל הנחקר הקשור אל הסד היו מביאים עז שהוצמאה במשך מספר ימים לפני כן. לאחר מכן היו מתחילים לטפטף מים עם מלח על רגלו של הנחקר והעז הייתה מתחילה ללקק את הרגל. למי שיצא להאכיל בחייו עז יודע שנייר זכוכית יכול להיות עדין יותר מלשונה של העז, וכך תוך מספר שעות כל מה שהיה נשאר מרגלו של נחקר הייתה רק העצם והעז המאוכזבת והצמאה שלידו.

דייגו ד'אקושטא גם הוא לא עמד בעינויים והודה בכל מה שתבקש, מהר מאוד אורגן המוקד שעליו יועלה רב החובל. דבר אחד אנשי האינקווזיציה לא לקחו בחשבון.

כאשר דייגו היה כבר עקוד על המוקד, כתב האישום הוקרא, והנאשם נמצא אשם בכפירה, הונאה ומה לא, וברגע שבו האינקויזטור עמד להדליק את המדורה, התפרצו אל המוקד חייליו של דייגו, אשר שתו ככל הנראה קצת יותר מדי באותו היום ובאו להציל את המפקד האהוב, בתוך המהומה הכו את אנשי הכמורה חטפו את רב החובל וברחו איתו לים.

בתור בעל ספינה מאויישת בחיילים מאושם בהיותו יהודי, נרדף על ידי האינקוזיציה והצי הספרדי, פנה דייגו אל המוצא היחיד שראה לפניו, את חרום הספינה הוא כיוון לכיוון האיים הקאריבים אל הארץ החדשה שהתגלתה בשנים האחרונות, את הדגל הספרדי המקושט בפסים צהובים-אדומים בראש התורן החליף בדגל השחור ובסמלו של רוג'ר העליז. בצילום: קבר של שודד ים יהודי מבית העלמין היהודי בקאריביים, צילום נתי מלחי.

コメント


bottom of page