top of page
  • Whatsapp

הגולה האנגלי שכתב את שירת התנ"ך העברי

  • תמונת הסופר/ת: יונתן לוקימסון
    יונתן לוקימסון
  • 11 בדצמ׳
  • זמן קריאה 2 דקות

אתמול העלתי בפייסבוק כחידה שיר ושאלתי מה הקשר בינו לבין השבוע, ואני מצרף אותו כאן: חֹמֹתַיִךְ, צִיּוֹן, אֵרֶא כִּי שָׁחוּ

לִפְנֵי חֵיל רוֹמָה עָלַיִךְ יִצְרָחוּ,

וּבְעוֹד יוֹמֵךְ גָּדוֹל שִׁמְשֵׁךְ קָדְרָה

וַתְּאֶר הַלַּיְלָה אֵשׁ בָּךְ בָּעָרָה.


בִּקַּשְׁתִּי הַמִּקְדָּשׁ, בֵּיתִי בִּקַּשְׁתִּי,

וּרְגָעִים מִצְעָר עִצְּבוֹנִי נָטַשְׁתִּי,

אַךְ לַהֲבֵי אֵשׁ אֶחֱזֶה קָרֶת יָפִיחוּ

וּרְתוּקוֹת יָדַי לִנְקוֹם לֹא יַנִּיחוּ.


עַל גַּבְנוּן זֶה תָּמִיד רַגְלַי עָמָדוּ

עֵת נָטְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לִקְצוֹת שָׁמַיִם,

אָז רָאשֵׁי הָרַיִךְ עָנְדוּ קַרְנַיִם

וּבְגַג הַהֵיכָל רַצֵּי-זָהָב נָדוּ –

עַל גַּבְנוּן זֶה תַּעֲמוֹד רַגְלִי גַּם עָתָּה


וִיקַר אוֹר הַלָּז עֵינַי לֹא יֶחֱזָיוּ –

הָהּ רַעְמֵי אֱלֹהִים נִפְלוּ חִישׁ מָטָה,

רֹצּוּ קָדְקֹד צָרִים כַּיָּם יֶהֱמָיוּ!!


אַךְ לוּ גַּם בִּדְבִירְךָ, אֵל, יָעֳמַד פָּסֶל –

בִּדְבִיר לֵב עַמְּךָ לֹא יָבֹא כָּל כָּסֶל:

גַּם שָׁם בִּמְקוֹם נוֹד גַּם בֵּין צָרִים סֶלָה,

אַךְ לָךְ, אָב אֵחַד, אַךְ לָךְ נִתְפַּלֵּלָה.


והתשובה לחידה הייתה כמובן ביירון, הסופה הכי שמשמית שתקפה אותנו השבוע.

לורד ביירון 1813

הלורד ג'ורג' גורדון ביירון - הלורד השישי של ביירון נולד בשנת 1788.

למרות אורח חייו ההולל ומערכות היחסים שניהל נכנס ביירון לבית הלורדים הבריטי בשנת 1811, אבל בשנת 1815 לאור חוסר ההתאמה החברתי בינו לבין הציפיות המוסריות של הקהל הבריטי היגר לאיטליה ושם התחבר לחבורת המשוררים והסופרים שכללה בין השאר את פרסי ומרי שלי (המחברת של פרנקנשטיין) אולם את גדולתו ושימור שמו הוא חייב לספרי השירה שלו ונחשבים היום לקלאסיקה של השירה הבריטית.

למרות עושר היצירה שהוא הותיר אחריו, נראה שביירון גילה עניין רב בתולדות עם ישראל וחלק נכבד מיצירותיו מוקדש לסיפורי תנ"ך וההיסטוריה של עם ישראל.

בשנת 1813 קיבל ביירון פניה מאייזק נייתן (יצחק נתן), מלחין יהודי מקטרברי, ובשיתוף פעולה מיוחד יצרו השניים את ספר השירים המולחנים: "מנגינות עבריות", הספר כלל כ30 שירים המלווים בתווי נגינה, את הספר פרסם ביירון בשנת 1815 רגע לפני שעזב את אנגליה לצמיתות.

במשך השנים, זכה לורד ביירון למגוון תרגומים לשפה העברית, כאשר בין המתרגמים ניתן לציין את יהודה לייב גורדון, שאול טשרניחובסקי, שלמה מנדלקורן ועוד...

למי שרוצה להנות עוד משירתו של לורד ביירון ניתן להכנס לאתר פרוייקט בן יהודה ולראות חלק נכבד משירי התנ"ך וארץ ישראל שלו, כמו:

איילות השדה בתרגומו של יהודה לייב גורדון:

אַיְלוֹת הַשָֹּדֶה תִּקְפֹּצְנָה תַּעֲבֹרְנָה

עַל הַרְרֵיכֶן, צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם,

וּצְמָאָן עַל חֹף הַפְּלָגִים תִּשְׁבֹּרְנָה

זוּ מִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יוֹבִילוּ הַמָּיִם,

וּבְעִיר הָאֱלֹהִים מִבְּלִי כָל מַפְרִיעַ

כַּף רַגְלָן הַשְּלוּחָה תָּחְדֹּר תַּבְקִיעַ.



או בת יפתח לפני מותה בתרגומו של מנדלקורן:


אִם-עַמִּי וֵאלֹהָי, גַּם-אָבִי יֹלְדִי אָתָּה

אֶת-מוֹתִי בִדְמִי יָמַי כֻּלְכֶם תּחְפְּצוּ עָתָּה,

אִם-עֵקֶב נִדְרְךָ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן חֵרֶם הִכִּיתָה –

הָבָה מוֹתֲתֵנִי כַּאֲשֶׁר פִּיךָ פָצִיתָה!

לֹא אָרִיד בְּשִׂיחִי וּדְמָעוֹת לֹא אַרְעִיפָה,

לִבְכּוֹת עַל-הֶהָרִים לֹא עוֹד לֶכֶת אוֹסִיפָה;

אִם אַךְ יָדְךָ תְהִי בִי, יָד זוּ נַפְשִׁי חֹבָבֶת

כָּל-מַכְאוֹב לֹא יָחוּשׁ לִבִּי, סָר מַר הַמָּוֶת!

ועוד...


או סיפור חורבן ירושלים בידי טיטוס בתרגומו של יהודה לייב גורדון:

תגובות


bottom of page